חשיבה חיובית -ביחידה לטיפול נמרץ

 

חשיבה חיובית במחלקה לטיפול נמרץ

ביום שני נתתי הרצאת וובינר העוסקת בנושא: "יצירת עתיד".  
אחד המרכיבים ביצירת עתיד הוא היכולת ליצור את העתיד שלנו בעיניי דמיוננו 
כעתיד מצליח וממש למלא אותו בפרטים כאילו הוא באמת כבר התרחש. 

וביום שני זה כהרגלי מצאתי את עצמי אומר את המשפט 
"אין לנו באמת מושג מה יקרה מחר...."
ולא יכולתי לדמיין עד כמה אני צודק ועד כמה המציאות שלי עומדת להתהפך..

למחרת, ביום שלישי,בשעה - 12:45 אני רוכב על הקטנוע שלי בדרכי מרמת גן חזרה לביתי, 
ובעודי מתכנן מהי הדרך הקלה ביותר להגיע למחלף איילון, אני מרגיש חבטה משמאלי. 
עולמי הסתחרר עלי, 
הדבר הבא שאני זוכר הוא את פניו של נהג האמבולנס שרוכן מעליי ומרכיב לי את מסכת הקיבוע 
כשהוא שואל אותי: "למי אתה רוצה שאני אתקשר?" 
השבתי לו בשארית כוחותיי ושקעתי לתרדמת נוספת.

כאשר התעוררתי הורידו אותי מהאמבולנס לחדר המיון וכשאני מובל על האלונקה 
הבחנתי בבני שניגש אליי ושאל אותי: "איך אתה מרגיש אבא?" 
המילים הראשונות שיצאו לי מהפה היו: 
"נפלא. מה קורה איתך?"

אלו שמכירים אותי בעיקר בוגרי הקורסים שלי,
יודעים ש"נפלא" זו מילה שאני מרבה להשתמש בה. 
נפלא זו מילה שאני בוחר להשתמש בה כדי לתאר את המציאות שלי.

אתם וודאי שואלים את עצמכם מה יכול להיות כל כך נפלא בשכיבה על אלונקה 
כשאתה פצוע וזב דם עם 7 צלעות שבורות בדרכך לחדר מיון, 

האמת שבאותו הרגע אני לא בטוח שהייתי יודע לענות על השאלה הזו, 
אבל עכשיו, שבעה ימים לאחר מכן יש לי הרבה יותר מתשובה אחת.

אני דרך אגב בכלל לא הייתי צריך להיות ברמת גן. 
זו היתה טעות. 
בבוקר קיבלתי הודעה מאשתי שמבקשת ממני לנסוע לחנות מדפסות כדי לקנות דיו למדפסת. 
כאשר הגעתי לחנות ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן הבחנתי שאשתי שלחה לי הודעה נוספת 
בהודעה נאמר: שאין צורך שאסע לרמת גן לקנות את הדיו. 
עליתי על הקטנוע ובדרכי חזרה לרמת אביב התרחשה התאונה!


זה היה טבעי לחלוטין שאני אלקה את עצמי על הנסיעה המיותרת הזו 
שבעקבותיה היתה התאונה ואולי אפילו שאכעס על אשתי. 
הגיוני, לא?


אולם אני בניגוד להגיון הגבתי בצורה שונה לחלוטין:


אין לי ולא היתה לי למשך שנייה אחת הלקאה עצמית בעניין הזה 
או איזשהו כעס על אשתי. 
מה שהנחה אותי היתה שאלה אחת: 
"איזו מחשבה תשרת ותקדם אותי?" ו.....
זו בחירה. !!
בדיוק כמו שלבחור בשאלה: 
"מה היה קורה אלמלא הייתי נוסע לחנות הזו?" זו בחירה. 
וכל סיפור שאני אספר לעצמי על ...
מה היה קורה או לא היה קורה 
זהו סיפור וסיפור הוא סיפור הוא סיפור. נקודה.

אני בוחר לספר לעצמי סיפורים שגורמים לי לתחושה טובה. 
אני בוחר לספר לעצמי סיפור שלמעשה התאונה הזו הצילה את חיי. 
אני בוחר לספר לעצמי סיפור שיצאתי בנס גדול מהתאונה הזו. 
אני בוחר לספר לעצמי סיפור שאלמלא התאונה היתה קורית כפי שקרתה הייתי יכול חלילה לסיים את חיי.


ואני בוחר לספר לכם את הסיפור מתוך מחשבה שהוא שיכול לסייע 
לכל אחד ואחת ולשפר את היכולת שלנו לספר סיפורים טובים יותר 
שיהפכו את החיים שלנו לחיים טובים יותר.

אם חושבים על זה היכולת שלנו לספר סיפורים היא תוצר של 
הדמיון והיצירתיות האינסופיים שקיימים בנו. 
רובנו מחשיבים כמציאות, לא את מה שבאמת קורה לנו אלא 
את המחשבות שיש לנו על מה שקורה לנו. 
ולכן במקרים רבים כאשר אנחנו מתארים את המציאות שלנו 
כמציאות קשה ומדכאה, 
מה שמייצר את התחושה הזו אלו הן המחשבות שיש לנו על מה שבאמת קרה במציאות.

הבנת "עיקרון האשליה" היא הבנה חשובה המאפשרת יצירת טרנספורמציה בחייו של אדם.

רובנו עסוקים בשאלות: "מה באמת קרה?" ומתוך כך מה עלול לקרות בעתיד?
אלו שאלות חשובות המשפיעות על איכות החיים שלנו. 

אם חושבים על זה לאף אחד מאיתנו אין באמת מושג מה יקרה מחר , מחרתיים או בכל רגע בעתיד, 
הגיוני שכל התייחסות שלנו לאירוע היא תוצר של פרשנות מסויימת. 

ופרשנות = סיפור.
וסיפור כסיפור כסיפור אינו האמת. נקודה.

זו המשמעות העמוקה של סוד החשיבה החיובית, 
היכולת שלך לתת פרשנות טובה לכל אירוע ולחוות אותו כאירוע חיובי.

ולכן אפילו במצבי כרגע כל מי ששואל אותי מה שלומי, אני עונה לו: 
"נפלא! הולך ומשתפר מרגע לרגע!"

כי זו הבחירה שלי.

באהבה רבה

מאחל

כמה שיותר שמחה, סיפוק ובחירה

יוסי קדמי

מיילים תגובה ליוסי קדמי - This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

למשלוח תגובות ליוסי קדמי

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.