מתנות מפתיעות ליום הולדת 60

ב-22 ביולי 2014 חל יום הולדת 60 שלי.

יום הולדת שישים, נראה ונשמע כמשהו משמעותי,לא?
אתה כבר בוודאי אינך ילד, ויחד עם זה חז"ל אמרו "גיל 60 לזקנה"
ובא לך לצעוק :" היי זה אני, ואני ממש עדיין לא שם"
אתה מביט במראה ולמרות שאתה סבא לנכדה בת 11,
אתה אומר לעצמך "על מה הם מדברים?"

ולמרות הרגשות והמסרים המנוגדים החלטתי השנה לחגוג את יום הולדתי בצורה שונה,
השנה אגשים חלום,
לצאת להפלגה על יאכטה,
ולעשות זאת עם המשפחה.
החתן שלי, אלי,אותו אני אוהב מאוד, הוא סקיפר מוסמך.

אלי לקח על עצמו את ההפקה.
ובכן, היאכטה הוזמנה, כרטיסי טיסה הוזמנו,
מועד הרמת העוגן נקבע ל16/8 .

כל בני המשפחה פינו את הזמן המתאים,
והנכדות שלי בר וגל שאוהבות כל כך את הים ממש התחילו לספור את הימים שנותרו,
אפילו פינטזנו יחד על ההרפתקאות הצפויות לנו.

אך איזה כייף!

ב-5 באוגוסט החלום נעצר.
בצהרי היום הייתי מעורב בתאונה עם הקטנוע שלי,
בהבזק של רגע כל התוכניות השתנו.

מאז חלפו כבר יותר משבועיים,
רק לפני מספר ימים שוחררתי מבית החולים
עם צלעות שבורות וכל הכרוך בכך.

והיום, ממש היום הרגשתי שמשהו מיוחד קורה לי.

הבוקר מצאתי את עצמי אומר בליבי:
"עכשיו מתחילה תקופה נפלאה,
הנאה גדולה מרגעים ללא כאב,
תחושת עונג על כל נשימה עמוקה שאני נושם בחופשיות.
פעולות יומיומיות שלפני הפציעה קיבלתי אותן כברורות מאליהן.

לפתע התמלאתי ברצון פנימי להוקיר דברים טובים שקורים לי,
כמו: היום קל לי יותר לקום מהמיטה,
פצעים פתוחים שהיו לי ברגליים הולכים ומגלידים.

מצאתי את עצמי פונה לקרולין אשתי ואומר לה:
"זה פשוט קסם כיצד הגוף שלנו פועל",
אכן, עד היום קבלתי את זה כאילו זה מובן מאליו ,
כאשר זה ממש לא כך.

מזה שנים, קרולין, בכל בוקר, לפני שתיית הקפה,
מתיישבת, משלבת את ידיה, עוצמת עיניים ומברכת,
פתאום הרגשתי צורך גם כן לעשות זאת.
בקשתי ממנה ללמד אותי כיצד היא עושה זאת.

כן, ארועי התקופה האחרונה הגיעו אלי כתזכורת
לכך שדברים אינם ברורים מאליהם, שזו ברכה ומתנה שאני מקבל,
כן, קבלתי תזכורת להוקיר ולברך מאחר וכל הדברים הללו אינם מובנים מאליהם.

במשך יותר משבועיים, בבית החולים ובבית, יום ולילה,
קרולין , מלווה אותי במסירות ואהבה אינסופיים.
כן, קבלתי תזכורת לאהבה הענקית והקשר המיוחד שביני לבין קרולין    
וזה אינו ברור מאליו אחרי 40 שנות נישואים.

במשך כל התקופה שחלפה חשתי בדאגה הגדולה
וגיליתי את המסירות הענקית של ילדי, שני ובן,
שלא חסכו כל מאמץ בכדי להקל עלי בכל דרך,
כן, 
קבלתי תזכורת לקשר המיוחד שבינינו ולמשמעות העמוקה של משפחה
ואלו אינם ברורים מאליהם.

בשבועות שחלפו קבלתי מאות רבות של מיילים מבוגרי הקורסים שלי
וגם מאנשים שמעולם לא פגשתי,
אלא כאלו שקראו את הספרים שלי או הקשיבו למדיטציות שלי,
הכמות העצומה של החום, האהבה והדאגה אינם ברורים מאליהם.

כל אלו הן תזכורות,
כל אלו הן מתנות מיוחדות שקיבלתי ליום הולדתי.

הפצעים, השברים, הכאבים וכל השאר יחלפו במהרה ,
אך המתנות הללו שקיבלתי יישארו איתי עד סוף ימיי.

לכן,אני מתחייב  בזאת כלפי עצמי,
לעולם לא אתייחס לגופי שלי, לפעילותו ותקינותו
ולבריאות שלי כמובנים מאליהם.
לעולם בעתיד לא אתייחס לאהובים עלי
כאילו הם מובנים מאליהם,
אני מתחייב להוקיר ולהודות ולברך
כל דבר טוב שקורה בעולמי
אני מתחייב כלפי עצמי
לקבל כל דבר המתרחש בעולמי בתודה, בהוקרה ובהערכה.

אני מאוהב בחיים, הללויה !

למשלוח תגובות ליוסי קדמי

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.