ספר הסיפורים הגדול של אבא שלי

אבא שלי היה תמיד צעיר, מעולם לא היה זקן,

אתה לפעמים תוהה בליבך מה הופך אנשים מסוימים לזקנים כבר
בגיל 50, ויש כאלו שמגיעים לגיל 80 , 90 ונשארים צעירים.

מה הוא סוד הקסם?

בואו ואספר לכם מה היה סוד הקסם של אבא שלי.

כאשר הייתי ילד אחד הדברים האהובים עלי ביותר היו הסיפורים של אבא שלי.היה לו ספר גדול עם עטיפת עור חומה שהיה תמיד מונח במדף גבוה בארון.

bookבכל ערב , לאחר שאחי ואני היינו נכנסים למיטה, מתכסים בשמיכה, אבא היה לוקח את הספר מהמקום השמור , מתיישב לצד המיטה, פותח את הספר ומתחיל לספר לנו סיפור.

היו שם סיפורים על מלכים ונסיכים, על ציידים וחיות, על מוכרים בשוק ועל מדריכי טיולים שהובילו את הקבוצות שלהם למקומות קסומים. כל פעם זה היה סיפור שונה.

כאשר אבא שלי היה קורא לנו סיפורים מהספר הגדול היינו צוללים אחי ואני לעולם קסום.

לפעמים אבא היה שואל אותנו, על מה אתם רוצים שאספר לכם היום?

"על פיות ומלאכים" היה אחי מיד קופץ ומבקש, ואני הייתי קופץ "על מלחמות וחיילים על...."

כל נושא שביקשנו אבא היה מדפדף בספר , מגיע לעמוד המתאים ומתחיל לקרוא את הסיפור.

לפעמים אבא היה שואל מה קרה לכם היום? איך היה בגן? ואחרי שהיה שומע אותנו היה מדפדף בספר ובאורח פלא תמיד מוצא סיפור מתאים , אנחנו היינו שוכבים במיטה , ומרותקים לסיפור.

לפעמים הייתי מבקש מאבא להביט בספר, אבא היה מביט בי ואומר "זה ספר בלי תמונות תמשיך לשכב במיטה, תעצום את העיניים ותרדם עם הסיפור" וממשיך בסיפור המרתק.

זה הדהים אותי כל פעם שיש בספר הזה את כל הסיפורים האלו, על כל דבר, כל נושא.

לילה אחד אבא אחר לחזור הביתה מהעבודה, אחי ואני כבר היינו שכובים במיטה , מחכים לסיפור הלילה שלנו, מחכים לאבא. חכינו וחכינו, עד שלפתע החלטתי לעזור לאבא, ולהוריד לו את הספר מהמדף הגבוה בארון כדי שיוכל מיד כשיגיע להתחיל בסיפור. פתחתי את דלת הארון וטיפסתי על המדפים עד המדף העליון שהיה נורא גבוה, כמעט עד התיקרה, תפסתי את ספר העור הגדול, אחזתי אותו בחוזקה וירדתי בזהירות במורד המדפים. כאשר הגעתי למיטתי ופתחתי את הספר, נדהמתי, המשכתי לדפדף ונשארתי בפה פעור, אחי שראה אותי שאל בבהלה "מה קרה?"

"הספר...הספר... " גימגמתי "הספר ריק, הדפים ריקים לא כתוב בהם כלום".

כאשר אבא הגיע מיד קפצנו עליו אחי ואני וצעקנו "אבא הספר ריק, הספר הגדול ריק".

אבא שלי חייך אלינו ואמר "בואו תיכנסו למיטה ואני אספר לכם על הספר הגדול"

לקח אבא את הספר הגדול בידיו, הביט עליו ואמר " כל לילה לפני שאתם הולכים לישון, אני פותח את הספר באחד העמודים , מדמיין איזו תמונה שקשורה לסיפור שאני עומד לספר, הופך אותה לתמונה חיה וצבעונית וכאשר היא ממש אמיתית אני מדמיין שאני קופץ לתוכה ומתחיל לספר לכם את מה שאני רואה מסביב, לפעמים אני ממשיך לספר את הסיפור הרבה אחרי שאתם כבר נרדמים, אני פשוט בתוך הסיפור, וכך בכל לילה בזכותכם יוצא לי לבקר במקומות קסומים ולעבור חוויות מרתקות."

אחרי שנים כאשר כבר בגרנו הייתה לי שיחה עם אבא על הספר הגדול,

"האמת" אמר לי אבא, "אני מתיחס לחיים בדיוק כמו לספר הגדול, החיים הם ספר גדול וריק, מה שאתה מכניס לתוכו זו המציאות שלך."

"למה אתה מתכוון אבא?" שאלתי,

" כל דבר שקורה לך בחיים אתה מספר עליו סיפור , הסיפור הזה הוא שגורם לך להיות עצוב או שמח, מתלהב או מיואש, החיים הם סיפור גדול וריק, מה שתכניס לתוכו ישנה ויצור את המציאות שלך."