החופש לאכזב ולהיות מי שאני באמת

לפני מספר ימים נסענו קרולין ואני ללוס אנג׳לס לפגוש את עופר, חבר טוב ובוגר הקורסים שלי.
עופר הוא גם טייס אל-על שהביא אותנו לסאן דיאגו ואתו אנחנו חוזרים במחצית נובמבר.
כשהגענו השעה הייתה כבר שעת צהריים , נסענו לאכול במסעדה פרסית והצטרפו אלינו עוד 2 מחבריו של עופר דיוויד ומשה.
ישבנו סביב שולחן עגול שהתמלא במעדנים מהמטבח הפרסי, חוויה נפלאה לחיך. 

במהלך הארוחה ניהלנו שיחה על נושאים שונים ובין היתר אני שיתפתי על החיבה היתרה שנוצרה אצלי פה במהלך השהות בסאן דיאגו, להזמין מוצרים באמזון. עוד בימים שלפני הניתוח, הייתי בלילות, ממיטתי בבית החולים גולש באתר של אמזון ומזמין מוצרים שונים. בבוקר קרולין הייתה הולכת הביתה כדי לבשל את ארוחת הצהריים ובדרך כלל הייתה מוצאת לצד דלת הכניסה ערימה של חבילות שהזמנתי במהלך הלילה מאמזון.

וכך בארוחה סיפרתי תוך כדי צחוק על עצמי על ״ההתמכרות״ הזו שלי.
עופר, שמכיר אותי כבר כמה שנים, נראה לי ממש מאוכזב, הוא אפילו אמר:״יוסי, לא הייתי מאמין עלייך, ממש מאכזב אותי לשמוע את זה״.
התחושה שחשתי מיד הצליחה אפילו להפתיע אותי – זו הייתה תחושת שמחה, של שחרור, מן תחושה כזו שאומרת: ״ הנה עופר משתחרר מאיזו דמות מושלמת שלי שיצר בדמיונו ועכשיו נפתחת אפשרות לקרבה גדולה יותר ביננו״.

אני יכול להיזכר במצבים רבים בהם אכזבתי בעבר ובעיקר בילדותי, אחד המאוכזבים הגדולים ממני היה אבא שלי.
אכזבתי אותו בהישגים בבית הספר, אכזבתי אותו בהתנהגות שלי, אכזבתי אותו...
וכילד זו חוויה קשה לאכזב את אבא, במיוחד אבא שדרך הביטוי שלו לאכזבה הייתה הפסקת דיבור, למשך תקופה הייתי הופך לשקוף בבית, בלתי נראה, חוויה קשה מאוד.

וכתוצאה מכך כילד התפתח אצלי הפחד לאכזב, וזה כמובן התרחב והיה לא רק לאכזב את אבא, אלא את המורים, המבוגרים וכל דמות דומיננטית שפגשתי. ועם הרגישות הזו שהחלה בילדות אף כשבגרתי המשכתי לפחד פן אאכזב,

שורשי הפחד הזה נשארו חרוטים בי, הפחד שאם אאכזב אהפוך להיות שקוף, חסר נוכחות, חסר קיום.

בבית הספר היסודי, בכיתה ג או כיתה ד׳ המורה צילה הזמינה את הורי לשיחה ואמרה להם שאני עצלן והוסיפה את המשפט הנורא: ״יש לו פוטנציאל אבל הוא עצלן,מפריע בכיתה ולא לומד, תראו את המחברות שלו איזה קשקושים״ , כאשר הורי הגיעו הביתה, אבי כעס עלי מאוד, הושיט לי מחברת ושאל:״מה זה כל הקשקושים האלו?״ לא יכולתי לומר לו:״אבא, זה הכתב שלי״. אותו לילה בכיתי מרה, למחרת הגעתי לכיתה והחלטתי שאני מתחיל לכתוב כמו ישרוליק חבר שלי, שהיה לו כתב מסודר והמחברות שלו היו נקיות ומסודרות. כמה התאמצתי לכתוב כמו ישרוליק, כמה התאמצתי שהמחברת תראה מסודרת, הצלחתי לעמוד במשימה כמה ימים ולאט לאט הכתב הדרדר שוב לכתב המקורי שלי. כל המחברות מאותה שנה נראו במחציתן נקיות ומסודרות ולקראת סופן בלתי ניתנות לקריאה,דרך אגב גם אני לא הצלחתי.
כמה שניסיתי למחות את האכזבה ולזכות בהערכה מאבא שלי, מעטים הפעמים בהם הצלחתי.

לקראת גיל 40 כאשר התחלתי את מסע השינוי האישי שלי, המודעות שלי לפחד הזה גברה, הבנתי שהוא הרבה יותר רחב, זה הפחד לאכזב, הפחד מביקורת, הפחד שיחשבו עלי משהו רע, הפחד ש...
הרגשתי שעד כאן, הגיעו מים עד נפש, לא רוצה להמשיך לחיות כך,
וקבלתי החלטה, החלטה ששינתה לי את החיים.freedom

לא רוצה יותר לפחד לאכזב, לא רוצה לפחד מביקורת, לא רוצה יותר לשחק אותה, לא רוצה יותר לעגל פינות ולשקר – די!
לא רוצה יותר מהדברים האלו!

רוצה לחיות בחופש מוחלט עם עצמי, להיות מי שאני בכל מצב, להיות אני!
רוצה לחיות חיים שמה שמניע אותם אלו השאיפות והחלומות שלי ולא הפחדים והחששות. 

ח-ו-פ-ש!.

כי אם תחשבו על זה אם אתה אינך מסתיר דבר – ממה יש לך לפחד?
הגיוני, לא?

יש דבר שחשוב מאוד להבין אותו, אבל לפני כן סיפור קטן.
לפני כמה ימים קבלתי מייל ממישהו שכתב לי בין היתר: ״אני יודע שעברת תהליך קשה מאוד, מורכב, כואב, מסוכן, ארוך ו...״ , אין לי ספק שהוא כתב זאת בהרבה אהבה ודאגה אבל אין בין זה לבין מה שאני מרגיש דבר, זה ממש לא מתאר את החוויה שלי. זה הכול במחשבות שלו , מתוך העולם שלו.
זהו הטבע האנושי. ותחשבו עד כמה זה הגיוני שאנשים רואים מתוך העיניים שלהם ולא מתוך העיניים שלך. ולכל אדם יש עולם פנימי שונה, מחשבות ואמונות שונות באמצעותן הוא נותן פרשנות ומשמעות למה שהוא רואה.הגיוני, לא?

ולכן אני נוהג תמיד לומר שאין אדם בעולם היכול להגיד לך מה אתה לא מסוגל לעשות, אם אתה בא עם רעיון ומישהו אומר לך: ״אין סיכוי,זה בלתי אפשרי״, או  - ״שוב אתה עם השטויות שלך״ ,

כל מה שהוא אומר לך זה בעצם: ״אני לא יכול לעשות את זה, עבורי זה בלתי אפשרי.״ נקודה.

אין בזה דבר וחצי דבר לגביך.
כפי שאמרנו אנשים מדברים מתוך העולם שלהם, מתוך המצוקות שלהם ומתוך המגבלות שלהם, ולכן כאשר אתה מאכזב מישהו או הוא מעביר עליך ביקורת תהיה זו טעות לחשוב שזו איזו אמת מוחלטת, זו דעתו בלבד.
אתה יכול להחליט מה מתוך זה אתה לוקח כלמידה עבורך ומה אתה משליך כי זה פשוט אינו שייך לך.

ח-ו-פ-ש , זו הייתה הבחירה שלי לחיים!

באותה תקופה, לפני למעלה מ-20 שנה נכנסתי עמוק לעולם ה- NLP .
עולם שפתח בפני אפשרויות רבות לביצוע שינויים ברמות העמוקות.

כן, להשתחרר מכל הקליפות, להשתחרר ... ולחוש את החופש להיות מי שאני באמת, לא להסתיר דבר, לא לפחד שמישהו יגלה עלי משהו – להיות ב-ח-ו-פ-ש תמידי!

ככול שהשנים חולפות תחושת החופש מתרחבת , מן תחושה של שחרור מהרצון להוכיח את עצמך או מהפחד שמישהו ישיג אותך. אתה מפסיק להתחרות באחרים אלא רק עושה את הכי טוב שאתה יכול לעשות, אף אחד לא מאיים עלייך ברמה האישית או המקצועית,
אתה זה אתה ואין עוד אחד כמוך.

מכירים את הפסקה שמופיעה בספרים וחומרים המחולקים בסדנאות או קורסים,
האומרת:״אסור להעתיק, לשכפל, לצלם וכו׳ וכו׳..״,

אצלי בספרי הקורס כתובה הפסקה הבאה: ״ מומלץ בחום להעתיק, לשכפל ולצלם וכמה שיותר...״. 
כי הרי מה המטרה שלי בקורסים אם לא להפיץ את הידע ולהפיץ אותו כמה שיותר.
כאשר בוגרי קורסים שלי מתחילים להעביר בעצמם קורסים של  NLP ועושים זאת עם החומרים שלי , זה גורם לי לאושר גדול וסיפוק רב.

יש לי ביטחון מוחלט שיש מקום לכולם ויותר מזה , אף אחד אינו ״מאיים״ עלי, אני זה אני, בדיוק כמו שאת זו את ואין עוד אחד כמוך.
 

ואם הזכרנו אושר,האם תהית בליבך פעם מה זה בעצם אושר? או מה ההבדל בין אושר לשמחה?
ובכן, ישנן הגדרות רבות ל״אושר״, ההגדרה האהובה עלי במיוחד היא:

״רגעי אושר הם הרגעים בהם אתה פוגש את מי שאתה באמת״,
איזו הגדרה מקסימה.

זו הסיבה שכל כך חשוב להתחיל להתקרב יותר לאני האמתי שלך, למה שבעמקי נשמתך אתה באמת רוצה ומשתוקק להיות ולחוות.

וכאשר אני חושב עד כמה רבים בימינו רוצים לדמות לסלבריטאים למיניהם, ובמיוחד בני נוער ואפילו ילדים, הפחד הגדול הוא שהם מאבדים קשר עם האני האמתי שלהם ואולי אפילו שוכחים מי הם באמת, ואז מה הפלא על אחוזי הדיכאון הכל כך גבוהים.

העניין האמתי הוא שכאשר אתה מתחבר אל מי שאתה באמת וחש את התחושה הנפלאה הזו Your-Soulבפנים, עמוק בלב, אתה חש סיפוק רב מעצמך, אין ביקורת, אין אכזבות, אתה יודע שבכל רגע אתה עושה את הטוב ביותר, ויותר מכך אתה פועל ללא פחד, אתה מביא את המקסימום שבך לידי ביטוי, נפתחות בפנייך אפשרויות חדשות, אתה עושה דברים שלא האמנת שאתה מסוגל לעשות, אתה אומר דברים שאתה אינך יודע מאיפה אתה יודע אותם, אתה מחובר לאיזה ידע שאינך מבין מהו המקור אלא הוא פשוט מגיע אלייך – זו חוויה שכל אדם שחוזר להיות מי שהוא באמת חווה, זו חוויה שמעניקה משמעות אמתית לחיים.

וזו בחירה!

יש כאלו שיאמרו: ״אם אחשוב שאני עושה את הכי טוב בכל רגע, אז אני אשב ולא אעשה כלום, ואגיד זה הכי טוב שלי״.

התגובה שלי לכאלו: ״ט-ע-ו-ת!! הטבע של כל אחד מאיתנו הוא לפעול, ליצור, להתקדם בכל רגע. ראית פעם תינוק עצלן? אין דבר כזה. הנכד שלי בן ה-3 מרגע שהוא מתעורר עד לשנייה שהוא נרדם, הוא פעיל, סקרן, לומד ורוצה רק עוד ועוד מזה.
עצלות זה דבר נלמד ומתפתח כתוצאה ממצבים שונים שהילד חווה.
לכן האני האמיתי שלך לעולם לא יוביל אותך לעצלות ובטלה.

ויש גם כאלו שיאמרו: ״ אם אעשה רק מה שאני רוצה אהפוך לאגואיסט שמרוכז בעצמו״

התגובה שלי לכאלו: ״ ט-ע-ו-ת  ג-ד-ו-ל-ה!!! האני האמיתי של כל אחד מאיתנו הוא רק טוב , נתינה ואהבה. האני האמיתי שלנו אינו במאבק עם אף אחד, אין לו פחדים , הוא חש משוחרר, הוא רוצה לתרום לסביבה שלו, הטבע שלו הוא להעניק, לאהוב.
לכן כאשר תתחבר יותר לאני האמיתי שלך, אתה תדע לדאוג לעצמך ויחד עם זה לאהוב ולדאוג לאהובים עלייך ולסביבה שלך.

רק לחשוב איזה עולם הוא עולם בו אנשים מחוברים אל האני האמיתי שלהם-
זו אולי הכוונה בסיפור גן העדן.

כל אחד מאיתנו יכול להתחיל וליצור את גן העדן הפרטי שלו.

וזו החלטה!

ואת ההחלטה הזו אפשר לקבל עכשיו ברגע זה או מחר בבוקר ב- 8:00 , הבחירה היא שלך.
בכל מקרה איזו החלטה שלא תקבל, אלו החיים שלך.

 

הרבי נחמן מברסלב :

״עלי אין יריבי חולקים כלל, הם חולקים רק על הדמות שהם ציירו לעצמם ממני – ועל איש כזה ראוי אכן לחלוק״.


 

 

מאחל לך
תחושת אושר מתמשכת
בברכה חמה
יוסי קדמי
סאן-דייגו

-

 

למשלוח תגובות ליוסי קדמי

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.