מטרתו של מאמר זה היא לפתוח נקודת מבט חדשה – בני האדם אינם מקולקלים ולכן גם אינם זקוקים לתיקון.מאמר זה מבוסס על גישת ה- NLP בה אני מתעמק ומתמחה כבר שנים, ועבורי זו גישה הקוראת לכל אחד מאיתנו: "תפסיק לחפש את האמת – תתחיל לחפש את היתרונות" בעולם בו נפתחות מידי יום אינסוף אפשרויות חדשות בכל תחום, רבים כבר מבינים שאין אמת אחת .

ולכן אין טעם להמשיך לחפש את הדבר הזה שאינו קיים.בגישה שלי העידן החדש מזמין אותנו לשאול שאלה הרבה יותר מרעננת: "האם זה יעיל עבורי?" כאשר תקרא את המאמר הזה , הנח לשאלה האם מה שכתוב זו אמת, התמקד בשאלה החשובה: האם מה שכתוב יעיל עבורך? האם זה ישפר בצורה כלשהי את החיים שלך?"

תחילה אני רוצה להבהיר 2 מושגים שאנו מרבים להשתמש בהם: מודע ותת מודע.

מה זה מודע ותת מודע?

האם אתה זוכר את שעורי הנהיגה שלך? עד כמה הכל נראה מסובך, מפחיד ומסוכן כל כך, והיום אתה נוהג מבלי לחשוב בכלל על הנהיגה, אתה מקשיב לרדיו בעוד אתה מדבר בטלפון וחושב על הפגישה הקרובה, הנהיגה שלך עכשיו היא אוטומטית. מי שמנהל את הנהיגה במצבים אלו הוא תת המודע שלך.

מודע ותת מודע אלו ביטויים שאנו משתמשים בהם כדי לתאר פעילויות שונות של המוח. בפועל המוח שלך הוא איבר בגוף השוקל כקילו וחצי ומורכב מכ- 100 מיליארד תאי עצב שכל אחד מהם יוצר קשרים לאלפי תאים אחרים. הקשרים בין התאים מתרחשים באמצעות אותות אלקטרו-כימיים. "אל תיתפס למילים מודע ולא מודע הן אינן משהו אמיתי. הן רק דרך יעילה לתאר התרחשויות שעוזרות לאנשים בתהליך השינוי. מודע מוגדר כל מה שאתה מודע לו ברגע נתון ולא מודע זה כל היתר".כך עפ'י ציטוט מתוך הספר Frogs Into Princes שנכתב ע"י מפתחי ה- NLP ד"ר בנדלר וגרינדר .כך שאין באמת חלק מוגדר שאתה יכול להגיד, זה המודע וזה תת המודע.אבל דמיין לרגע שישנם 2 חלקים כאלו.המודע זה אותו חלק שאחראי לחשיבה המסודרת וההגיונית, הוא השולט במיקוד שלך ברגע זה .ג'ורג מילר פסיכולוג קוגניטיבי אמריקאי פרסם בשנת 1956 מאמר בו הוא מדווח על מספר הקסם: 7+ – 2 (שבע פלוס מינוס שתיים) – זו כמות יחידות המידע שאדם יכול להכיל בצורה מודעת ברגע נתון. מה שאומר שביום טוב אנחנו מסוגלים להתמודד עם 9 יחידות וביום פחות מוצלח עם חמש. מספר הקסם הזה מסביר מדוע מספרי הטלפון הם מקסימום 9 ספרות. או מדוע נוח לנו יותר לזכור יחידות של 3 ספרות.

{תת המודע הוא אותו חלק ששולט בגוף שלך, פעילות הלב, הנשימות, ואינסוף פעולות מורכבות נוספות. תת המודע הוא גם המקום בו מאוכסנים כל הזכרונות שלך, היצירתיות שלך והחוכמה שבך.}

תת המודע שלך מנהל בכל רגע נתון כ- 2 מיליון פעולות שונות.כאשר אתה ישן , החלק המודע שלך נח גם כן, לעומת זאת תת המודע שלך ממשיך להיות בפעילות מלאה , ובזמן שאתה ישן הוא מעבד ומאחסן את כל המידע שאגרת במהלך היום.כל התנהגות וכל הרגל שיש לך מנוהלים ע"י תת המודע.כפי שהנהיגה היום זו מיומנות שיש לך כך גם התנהגויות אחרות שלמדת. כאשר אנחנו נולדים אנחנו מגיעים לעולם עם 2 פחדים בלבד פחד מרעש ופחד מנפילה כל יתר הפחדים הם נלמדים. כאשר נולדת ידעת כיצד לבכות כאשר משהו חסר או כאב לך וחייכת או צחקת כאשר הרגשת תחושות טובות ונהנת. את רוב ההתנהגויות וההרגלים שלך למדת ככול שגדלת .כל הפחדים שיש לך וכל ההתנהגויות וההרגלים שלמדת במהלך השנים הם ביטוי ליכולת המופלאה של המוח שלך והם מיומנויות שאתה מתרגל אותן שוב ושוב והופך להיות מאסטר בהן.המימנויות האלו יכולות להיות : כיצד להרגיש מצוין, איך להרגע, איך להתלהב מדברים , והן גם יכולות להיות :כיצד להכנס לדיכאון, איך להיות הססן, איך להיכנס למתח, איך להיכנס לפאניקה וכו'.כל ההתנהגויות הללו הן מיומנויות שרכשת אחרי שנים של אימון.

מסקנה: כל התנהגות היא "השג" של תת המודע

הגיעה אלי בחורה בת 35 שלא נוהגת כבר 9 שנים. הכל התחיל כפי שהיא סיפרה לי, בנסיעה מנתניה לחדרה, בשעות הלילה המאוחרות, היא נהגה במכונית ומאחור נמנמו אחותה עם ביתה הקטנה בת השנתיים, כאשר לפתע היא נעצרה בבלימה חזקה, וקלטה שהיא נרדמה לשנייה וכמעט ונגרמה תאונה מחרידה. כל הארוע נמשך מספר שניות בלבד. אבל מאז היא אינה יכולה לנהוג יותר.תחשוב על זה, 9 שנים לא לגעת בהגה אחרי התרחשות של כמה שניות? האין זה מדהים?! איזו יכולות נפלאה של המוח לקלט דבר בשניות ולעשות שינוי דרמטי כזה בהתנהגות והמחשבה."לפני המקרה אהבתי לנהוג והרגשתי ביטחון מלא, אחרי המקרה לא הייתי מסוגלת לשבת ליד ההגה, החלטתי שאני בחיים יותר לא אסכן חיים של אף אחד, רק המחשבה איזה אסון היה יכול לקרות גורמת לי ,עכשיו, לרעוד מפחד".פוביה זה תהליך שמתרחש כהרף עין ויוצר שינוי שנמשך עשרות שנים ובהרבה מקרים נשאר כל החיים.אם אדם מסוגל ללמוד לפחד בעוצמה כזו בתוך פרק זמן קצר כל כך , אין שום סיבה שלא יוכל ללמוד דברים אחרים גם כן במהירות.

{האם דיכאון, פוביה והססנות הן מיומנויות מרשימות.
אני יודע שעבור רבים זה נשמע מוזר. דיכאון זו מיומנות? פוביה זו מיומנות? הסססנות זו מיומנות?}

הגישה שלי היא:למוח יש יכולות מופלאות לחולל שינויים כהרף עין, במידה וישנם דברים שהשינוי בהם נראה מורכב ולוקח זמן ארוך, כל מה שצריך זה לעצור ולחפש דרכים יעילות יותר לתקשר עם המוח כדי שהשינוי יתחולל במהירות ובקלות.

בדרך כלל כאשר לאנשים יש התנהגויות בעייתיות הנטייה של היועצים/המטפלים היא לבדוק מדוע יש להם את הבעיה הזו.ההנחה שלהם היא שכאשר הסיבות תהיינה ברורות – לאדם תהיינה גם כל מיני תובנות שכתוצאה מהן יתחולל שינוי. העינין הוא שתובנות לא יוצרות שינוי – זה פשוט לא עובד.

להשתחרר מפוביה בחצי שעה באמצעות תת המודע

אני זוכר את ארז שהגיע אלי עם פחד מלהופיע בפני קהל, זה לא היה הפחד הזה שאתה מכיר אלא זה היה משהו עצום, הזעה מטורפת, קצב לב היסטרי, קושי בנשימה, עוויתות בפלג גוף שמאלי. ארז סיפר לי שהוא בטיפול כבר שלוש שנים, הוא יודע מצוין מה הסיבות שהובילו אותו להתנהגות הזו , הוא גם יודע מה קרה שהחמיר את זה, אבל, גם היום עדין ישנן אותן תופעות ונמאס לו.
שאלתי אותו:" נניח שהיית רוצה לקחת חופשה ליום אחד מהפחד הזה והיית צריך ללמד אותי, כממלא מקומך ליום הזה להחליף אותך , מה אני צריך לעשות?"
ארז הביט בי מספר שניות תחילה במבט תוהה ולאחר מכן עם חיוך קטן אמר: ברגע שאתה רק מתחיל לחשוב על הדברים שאתה רוצה להגיד , נגיד , כאשר חוגגים במשרד יום הולדת למישהו, אתה צריך להתחיל להזיע במצח , להרגיש את הרעידות האלו ברגליים, את הנשימה שהופכת לקשה ומהירה ולהתחיל לראות סרט בראש איך אתה הולך לגמגם וכיצד כולם צוחקים לך מאחורי הגב ….."
ארז תיאר לי בפרטי פרטים מה הוא עושה כאשר הוא במצב הזה.

במקום לחקור אותו על הסיבות להתנהגות הזו למדתי מה הוא עושה בראשו שמייצר אותה.
במקום להיכנס לתוכן הדברים :מה קרה, מתי, מי עשה וכו' השאלות שלי כיוונו לתהליך , לאסרטגיית הפעולה שארז מבצע. האמת, גם אם אני הייתי מתחיל להרגיש כך והייתה מופיעה לי תמונה ענקית מול העיניים של פרצופים מגחכים והייתי ממש שומע את הקול שלי נתקע ומגמגם, גם אני הייתי נכנס לפחד גדול מאוד, זה נורא מפחיד, לא?

השינוי של אסטרטגיה כזו הוא באמצעות תהליך שנקרא "Fast Phobia Cure", תהליך הנמשך פחות מחצי שעה. זהו תהליך בו אינני צריך לדעת מדוע הוא עושה את זה, אלא רק לגרום לו להפסיק לעשות את מה שהוא עושה ועוד הרבה יותר חשוב מזה לעזור לו לעשות משהו שיהיה הרבה יותר יעיל עבורו – להרגיש ביטחון וקלילות במצב כזה,לדוגמא.
אם יש איזו התנהגות שמטרידה אותך או פחד שקשה לך להשתחרר ממנו, ואין זה משנה אם אתה יודע מתי זה התחיל או מה גרם לזה,יש משהו שאתה עושה בראש שלך שמייצר את זה, אילו היית יודע מהו המשהו הזה, עד כמה היה לך קל לעשות שינוי?
כמה זמן לוקח לך להאיר את החדר שלך? בשנייה אחת, בשנייה בה אתה מפעיל את מתג החשמל.
למוח שלנו יכולות שקשה לנו לתפוס אותן אלא רק כאשר אתה חווה את זה.

זו בדיוק הסיבה לסיפור האהבה שיש לי עם ה- NLP.
NLP פותח בתחילת שנות ה- 70 של המאה הקודמת ע"י 2 מדענים: ריצ'רד בנדלר וג'ון גרינדר. הם החליטו לבדוק מה הופך אנשים מסוימים לבולטים במיוחד בתחומם. הם ביצועו מה שנקרא: מודלינג. תהליך בו אתה לומד את האדם, ההתנהגויות שלו, המילים בהן הוא משתמש, מאפייני הקול שלו, המחשבות שרצות במוחו, בקיצור לומד את האסטרטגיה על פיה הוא פועל והמייצרת הצלחה גדולה כל כך.
וכך התפתחה גישה המתמקדת בתהליך וחוקרת אותו, וכאשר הוא מתגלה נפתחת האפשרות לשנות אותו, לחזק אותו, להחליש אותו ואם הוא מוצלח במיוחד ללמד אחרים כיצד להשתמש בו גם כן.

באותה מידה עבודה עם פוביות. בנדלר מספר שכאשר הוא למד את כל נושא הפוביות הוא לא למד את אלו שהיו להם פוביות, הוא התמקד באותם אלו שללא כל טיפול נפטרו מהפוביה שלהם. ובאמצעות לימוד דרכי הפעולה המוצלחות האלו הוא פיתח את התהליך לשחרור פוביה בתוך רבע שעה.

די נשבר לי, לא רוצה יותר

אחד הדברים החשובים שמצאתי המאפיינים במיוחד אנשים שהצליחו לעשות שינויים משמעותיים זה שהם הגיעו לנקודה בה פשוט נמאס להם, מן
תחושה של "די, לא עוד, לא רוצה את זה יותר, זה לא מתאים לי", ולכן בתהליכים בהם אני עובד עם אנשים על שינוי התנהגות בעייתית שמלווה אותם כבר שנים רבות, החלק הראשון והחשוב של הפגישה מוקדש לשאלות: מה אתה רוצה שיקרה? ומדוע זה כל כך חשוב לך?

לפני כשנתיים הגיעה אלי, בתיה, אישה כבת 40 מלווה ע"י בעלה שאף יזם את הפגישה. היא ספרה לי על דיכאון שנמשך כבר 15 שנה מאז לידת הבן שלהם.
כאשר שאלתי אותה "ומה היית רוצה שיחליף את הדיכאון?"
תשובתה הייתה: "את הדיכאון אי אפשר להחליף הוא חלק ממני, הייתי רוצה להרגיש יותר טוב כך שלא אהיה בבית כל הזמן".
"למה את מתכוונת כאשר את אומרת שלא אהיה בבית כל הזמן?"

וכאן היא החלה לתאר לי כיצד במשך 15 שנה היא כמעט ולא יצאה מביתה, היא לא עבדה מאז, בבית מי שמבשל זה בעלה, יש לה עוזרת 3 פעמים בשבוע שמבצעת את כל עבודות הבית, היא אינה מנקה, אינה מארחת, בעלה הוא זה שדואג לכל הפעולות השגרתיות בבית.

אלפרד אדלר תמיד אמר ש"בעבר" נמצאות הסיבות שיצרו את הבעיה, אולם "בהווה" נמצאת הסיבה האמיתית שמשמרת את ההתנהגות גם היום.
אחת מהנחות היסוד של ה- NLP היא שכל התנהגות נתמכת ע"י רווחים מודעים ובלתי מודעים שיש לנו – רווחים אלו הם הסיבה האמיתית לכך שאנחנו ממשיכים לשמר את ההתנהגות.

כאשר אמרתי לבתיה:" תראי להפסיק את הפוביה זה החלק הקל, החלק הבעייתי יותר הוא מה תעשי עכשיו בכל הזמן שיתפנה לך? כמו לדוגמא שאת תבשלי במקום בעלך, תמצאי לעצמך מקום עבודה ותתחילי לעבוד, תארחי את המשפחה המורחבת והחברים, משהו שלא קרה במשך כל השנים הללו, מה עוד תעשי כאשר הדיכאון כבר איננו?"
זה היה אחד המקרים הנפלאים בהם אתה רואה פער עצום בן שפת הגוף לבין המילים הנאמרות, במבט מהורהר על גבול העצוב היא ענתה לי בקול חלש:"זה יהיה מצוין, אני ארגיש טוב יותר".
כי אם אתה חושב על זה, לבתיה היו לכאורה סיבות רבות לרצות להעלים את הדיכאון, אבל לצידן היו לה סיבות טובות מאוד לרצות שהדיכאון ימשך. הדיכאון שימש לה תעודת שחרור מכל המטלות והמחויבויות היומיומיות שרבים מאיתנו היו שמחים גם כן להשתחרר מהן.

ישנם 2 מרכיבים יסודיים ליצירת שינוי בכל תחום:

1. המוטיבציה לשינוי
2. יצירת אסטרטגית פעולה חדשה

כאשר 2 המרכיבים האלו מתרחשים בתת המודע, השינוי, כל שינוי, מתרחש כהרף עין.

האם אתה נע לכיוון חיפה או באר שבע?

יש דימוי מצוין שאני מרבה להשתמש בו בכדי להסביר מהם תהליכי שינוי בגישת ה- NLP.
מתי פעם אחרונה ראית מכונית שהרשימה אותך במיוחד?
דמיין את עצמך יושב במכונית מדהימה כזו, חש את המושבים שעוטפים אותך כמו כפפה, שומע את נהמת המנוע שנשמעת כמו שאגת אריה רב עוצמה,ריח ריפודי העור כל כך נעים, ועם הדבר הנפלא הזה אתה מתחיל לנסוע כשהמטרה שלך היא להגיע לחיפה.
המכונית דוהרת קדימה בעוצמה, כל שעוני הבקרה מראים שהיא עובדת מצוין, ולפתע אתה רואה שלט המורה "20 ק"מ לבאר-שבע". מה זה אומר? כל מה שזה אומר זה שנסעת דרומה במקום לנסוע צפונה. האם במצב כזה תחפש מוסך שיתקן את המכונית? או שפשוט תעצור, תסתובב ותתחיל לנוע צפונה לכיוון חיפה.

בדיוק כך אני מתייחס למקומות שונים בחיים אליהם אנחנו מגיעים.
אתה רוצה להרגיש שמחה אבל אתה בדיכאון.
אתה רוצה להצליח אבל העסק שלך נכשל.
אתה רוצה להיות בעל טוב אבל שוב אתה פוגע באישתך.
אתה רוצה להיות אבא טוב אבל שוב אתה בקושי רואה את ילדיך.
אתה רוצה להוריד במשקל אבל שוב אתה אוכל עוגות ושוקולד.
ועוד ועוד… כל אלו ללא יוצא מן הכלל הם:

אתה רוצה להגיע לחיפה אבל שוב אתה מגיע לפאתי באר שבע.
המכונית שלך פועלת נפלא, היא אינה מקולקלת ואינה זקוקה לתיקון, כל מה שהיא צריכה זה כיוון תנועה אחר, אולי הנחיה, אולי GPS.
כל מקום שאתה מגיע אליו בחיים הוא הישג, לא במובן שזה המקום אליו רצית להשיג, אלא במובן שסך הפעולות שעשית הוביל אותך למקום הזה.

בני האדם פועלים מצוין ואינם זקוקים לתיקון.

זה נכון שבהרבה מצבים אינך מגיע לאן שאתה רוצה להגיע אך זה לא בגלל שאתה מקולקל, אלא רק בגלל שכיוון הפעולה שלך הוביל אותך למקום הזה.

כאשר סמדר הגיעה אלי היא ספרה על דיכאון שמלווה אותה כבר כמה שנים, מאז שאבא שלה נפטר ממחלה קשה.
שאלה הראשונה שלי הייתה: "מה היית רוצה שיחליף את הדיכאון הזה?"
"די נמאס לי, אני רוצה לחזור ולהיות סמדר המצחיקה והעליזה, סמדר שראתה את החיים כמקום שמח"

אני רוצה לשתף אותך איך אני מתיחס למצב כזה:
"דיכאון" = מצב שסמדר לא רוצה להיות בו [זה בדימוי: באר שבע]
"דיכאון" = השג המבטא יכולות ומשאבים שיש בסמדר [זה בדימוי: המכונית]
"סמדר מצחיקה ועליזה" = המקום אליו סמדר רוצה להגיע [זה בדימוי: חיפה]

נקודת המוצא שלי היא שהדכאון הוא השג של המוח וביטוי ליכולות שיש לסמדר שאלמלא כן היא לא הייתה בדיכאון בדיוק כפי שהיא נמצאת בו. הגיוני?
זה שהמכונית דוהרת ונוסעת בצורה מצוינת עד 20 ק"מ לבאר שבע, זה לא בגלל שהיא מקולקלת, אלא בגלל שהיא עובדת מצוין.

"די נמאס לי" – סמדר הגיעה להחלטה שהיא לא רוצה בזה יותר [ אתה עוצר, מסתובב ומתחיל לנוע צפונה]
מה שיעזור לסמדר לעשות את השינוי בקלות רבה יותר אלו המשאבים והיכולות שיש בה [ מה שעוזר למכונית לנוע צפונה זה המנוע רב העוצמה שלה]
ולכן השאלה הבאה שלי לסמדר הייתה::
"תגידי, האם יש יום אחד בשנים האחרונות ששכחת להיות עצובה ותפסת את עצמך פתאום במצב של שמחה גדולה?"
"לא, לא היה רגע אחד כזה"
"מצוין. תחשבי לרגע על השנים האלו של דיכאון ותאמרי לי אילו יכולות יש בך ששימרו אותו בדבקות כזו?"
סמדר הביטה עלי כלא מבינה מה אני אומר לה. "כל מי שדברתי איתו עד היום דבר איתי על בעיה שיש לי, שלא פשוט לטפל בה אלא אם כן אני רוצה לחיות על כדורים, ואתה מדבר איתי על יכולות?".
"בואי נחשוב ביחד, דמייני שיש בך חלק שהחליט בנקודת זמן מסוימת ליצור את התחושות האלו של דיכאון, אילו היה חלק כזה כמה שנים הוא כבר קיים?".
"יותר מארבע שנים מאז שאבא נפטר"
"דמייני רגע את החלק הזה פועל ארבע שנים ברציפות וכמעט לא נח לרגע, אילו יכולות יש בחלק הזה?"
סמדר הביטה בי ובמבט שואל אמרה "דבקות?"
"מצוין, דבקות, נחישות, מה עוד?"
"השתלטות, הוא השתלט על כולי"
"מצוין אילו יכולות יש בהשתלטות כזו על כולך"
"הרבה כח, עוצמה, שליטה"
"מצוין, תחשבי לרגע מהו הדבר הנוסף הבולט שיש בחלק הזה שאפשר לו להפוך כל כך הרבה סיטואציות ומצבים למדכאים ועצובים?"
"כמו מה לדוגמא?" שאלה סמדר
"כמו יצירתיות לדוגמא, איזו יכולת יצירתית מדהימה זה לקחת מצבים שונים ולהפוך אותם למשהו עצוב ומדכא"
פה כבר סמדר התחילה להתלהב "אתה יודע מה זה באמת משהו שיש בי, בתכשיטים שאני מייצרת".
"דבקות, נחישות, כח, עוצמה, שליטה, יצירתיות דמייני את כל אלו ועוד הרבה יותר מתאחדים ביחד כדי שהחל מהיום תרגישי הרבה יותר שמחה, אילו זה היה אפשרי מתי לדעתך היית יכולה כבר להרגיש הרבה יותר טוב?"
"עכשיו, מיד".

ואז לא נותר אלא להנחות אותה בתהליך NLP להטמעת השינוי בתת המודע.
זה בדיוק מה שאפשרי עבורך כאשר אתה עובד עם תת המודע, היכולת לקחת את המשאבים והיכולות מכל סיטואציה ולהשתמש בהם כדי לחולל את השינוי שאתה רוצה ליצור בחיים שלך.

 

שישה עקרונות בסיסיים:

1. כל התנהגות שלך היא ביטוי להישג.
2. מאחורי כל התנהגות יש משאבים ויכולות.
3. אתה אינך מקולקל ואינך זקוק לתיקון.
4. כאשר תנוע בכיוון הנכון תגיע גם למקומות הנכונים.
5. שינוי אמיתי מתרחש בתת המודע.
6. שינוי יכול להתחולל כהרף עין ובקלות רבה מאוד.

בכדי להפוך את הידע הזה לחלק ממך אתה צריך ללמוד את השפה של תת המודע.
הגישה המתקדמת ביותר לעבודה עם תת המודע היא – NLP.